מסע שחרור הוא תהליך קבוצתי מונחה בטבע, ללוחמות וללוחמים שהשתחררו מצה"ל וחוו אירועים משמעותיים במהלך השירות. הוא נפרש על פני כמה חודשים, מפגישת היכרות ועד מפגשי בוגרים, ועשוי לסייע בהתמודדות עם חוויות לחימה ובחיזוק החוסן הנפשי. בעמותת בשביל המחר הוא מתנהל כקבוצת תמיכה ולמידה, והוא אינו תחליף לטיפול נפשי.
למה המעבר לחיים האזרחיים עלול להיות קשה?
עם השחרור נעלמים לעיתים בבת אחת כמה דברים שהחזיקו את השגרה: משימה ברורה, צוות שנמצא שם בלי שצריך לבקש, והגדרה עצמית שלא דרשה הסבר. סקירה עדכנית שריכזה עדויות מ-169 מחקרים תיארה את המעבר כשינוי שיכול להיות עמוק: לא רק בעבודה ובמגורים, אלא גם בזהות, בשייכות ובתחושת המטרה. לפי הסקירה, שינוי הזהות הוא תהליך לא קווי שנמשך לאורך החיים.
כמה זה נפוץ? בסקר של מכון Pew האמריקאי מ-2011, שכלל 1,853 חיילים משוחררים בארצות הברית, 72% דיווחו שהחזרה לחיים אזרחיים הייתה קלה ו-27% תיארו אותה כקשה. בקרב מי ששירתו אחרי 11 בספטמבר 2001 שיעור המתקשים עלה ל-44%. אלה נתונים ישנים ממדינה אחרת, ולכן הם נותנים כיוון ולא תמונה של ישראל. הם כן מרמזים שקושי במעבר אינו נדיר. הסקר לא הפריד בין מי שיש לו אבחנה למי שאין, וחוויה טראומטית ופציעה קשה נמצאו בו בין הגורמים שהגבירו את הקושי.
מושג נוסף שכדאי להכיר הוא פציעה מוסרית: מצוקה שעשויה להופיע אחרי שאדם עשה, לא מנע או ראה, בנסיבות טראומטיות או מלחיצות במיוחד, דבר שסותר ערכים עמוקים שלו. לפי המרכז הלאומי האמריקאי ל-PTSD, בין התגובות האופייניות לה נמצאות אשמה, בושה, תחושת בגידה, גועל וכעס, והיא יכולה להופיע גם בלי פוסט טראומה.
שום דבר מכל זה אינו אבחנה. אם הקושי פוגע בשינה, בעבודה או בזוגיות, זו סיבה לדבר עם איש מקצוע, גם כשאף אחד לא אמר עד היום את המילה פוסט טראומה.
מה זה מסע שחרור, ובמה הוא שונה מטיול?
הטיול הגדול שאחרי הצבא מתחיל בשדה התעופה ונגמר כשחוזרים. במסע שחרור ללוחמות וללוחמים משוחררים ההבדל ניכר בשלושה דברים:
- יש לו לפני ואחרי. הימים בטבע הם פרק אחד מתוך חמישה. לפניהם פגישת היכרות ומפגש פתיחה, ואחריהם מפגש פרידה ומפגשי בוגרים.
- יש מי שמנחה. צמד מנחים מלווה את התהליך כולו, והמסעות מונחים על ידי אנשי מקצוע.
- יש בו תוכן מובנה. המשתתפים לומדים ומתרגלים מודל לחיזוק החוסן הנפשי, ויושבים במעגלי שיח שהם מרחב מוגן: כל אחד יכול לשתף בהם את הקבוצה באירועי לחימה שחווה ובדרך שבה התמודד איתם.
בתוך התהליך הקבוצתי עובר כל משתתף גם תהליך אישי: לומד על מקורות החוסן שלו, מגוון את סגנונות ההתמודדות ומתנסה בשיח רגשי משתף. בגישה הזו, חוסן נפשי ללוחמים הוא משהו שלומדים ומתרגלים.
איך נראה התהליך, שלב אחר שלב
מסע שחרור של עמותת בשביל המחר בנוי מחמישה שלבים שנפרשים על פני כמה חודשים. בתוכם יומיים של פתיחה ועוד 6 או 8 ימים של הפרק המרכזי, שעשויים לחייב היעדרות מעבודה או מלימודים. מאז השבעה באוקטובר העמותה מקיימת גם מסגרות קצרות יותר, של 3 ימים בישראל, וכדאי לשאול מה פתוח כרגע.
היכרות ראשונית עם צמד המנחים
התהליך מתחיל בפגישה עם שני המנחים שילוו אותו עד הסוף. מטרתה היכרות ותיאום ציפיות, והמיקום נקבע לפי הנוחות של המנחים והמשתתפים. זה הזמן לשאול את מה שמטריד: כמה נדרש לשתף, מה קורה ברגע קשה, ומה המסע לא יכול לתת.
מפגש פתיחה וחוזה קבוצתי
המפגש נמשך יומיים, חמישי ושישי עד 13:00, ומתקיים במקום כלשהו בארץ. כאן פוגשים לראשונה את שאר המשתתפים, ובמסעות של צוות אורגני נפגשים שוב עם החברים במסגרת שונה מאוד מזו שהכירו. במהלך המפגש כותבים חוזה קבוצתי. המשתתפים מנסחים אותו בעצמם, ומשמעותו היא פינוי מקום לשיח רגשי בריא ופתוח.
פרק המסע המרכזי
בין 3 ל-10 ימים אחרי מפגש הפתיחה יוצאים לדרך: 8 ימים, משני עד שני, במסעות שטסים לחו"ל, ו-6 ימים, מראשון עד שישי, במסעות בישראל. הקבוצה שוהה בטבע את מרבית שעות היום. הפער מהפתיחה קצר, ולכן עדיף לתאם חופשה מהעבודה או מהלימודים עוד לפני מפגש הפתיחה.
מפגש פרידה והיום שאחרי
כשבועיים אחרי תום הפרק המרכזי נפגשים לכמה שעות ביום חמישי או שישי, מסכמים את התהליך ומדברים על "היום שאחרי המסע". אפשר להביא למפגש את מה שעלה בשבועיים של חזרה לשגרה.
מפגשי בוגרים
בחודשים שלאחר מכן מתקיימים עוד 2 עד 4 מפגשים חודשיים. מטרתם לאמן את הקבוצה כקבוצת תמיכה שממשיכה להתנהל באופן עצמאי, גם בלי המנחים. זו המטרה של המפגשים, ולא הבטחה לתוצאה.
לצאת עם מי שלחמו איתך או עם אנשים שלא הכרת?
בקבוצה אורגנית יוצאים יחד צוות או מחלקה שלחמו יחד. במהלך המסע הם לומדים לדבר ביניהם ב"תדר חדש" ובפתיחות, וכל אחד משתף את נקודת המבט האישית שלו על אירועים שהיו משותפים לכולם. מי שעמד באותו מקום לא בהכרח נשא ממנו את אותו דבר.
קבוצה הטרוגנית מורכבת ממשתתפים שמגיעים מיחידות שונות בצה"ל ומכירים לראשונה בתחילת התהליך. אין ביניהם היסטוריה משותפת, לא לטוב ולא לרע.
שתי שאלות יכולות לעזור לחדד מה מתאים לך לפני השיחה עם העמותה:
- האם יש אירוע שקל יותר לדבר עליו עם מי שהיו שם, או דווקא אירוע שקשה לדבר עליו לידם?
- האם גם אחרים מהצוות שלך מעוניינים, כך שיש טעם לשאול על יציאה משותפת?
האם נערכו מחקרים על המסעות?
העמותה מרכזת בדף המחקר שלה מאמרים ומקורות על התמודדות חיילים משוחררים עם המתח שבעקבות השירות. על השפעת המסעות נכתבו, בין היתר, עבודות שבחנו את היעילות של תוכנית התערבות לקידום הסתגלות וחוסן נפשי בקרב לוחמים משוחררים (דרור, 2014), את חוויית הבדידות והתמיכה החברתית לאחר חשיפה לטראומה מלחמתית (קוקו, 2023) ואת חוויית המטפלים בטבע בנפגעי טראומה מלחמתית (נהוראי, 2023). לצדן מופיעים מקורות כלליים, ובהם סקירה על טראומה נפשית ופוסט טראומה של פרופ' אריה שלו ושותפים (2017), סקירה על פציעה מוסרית (2009) ותיאוריית החוסן של מולי להד.
מי ששוקל להצטרף ורוצה להעמיק יכול לפתוח את העבודות עצמן, ולשאול את העמותה על מה שלא ברור.
מה מסע שחרור לא מחליף, ומה לשאול לפני שמצטרפים?
מסע שחרור אינו מחליף טיפול נפשי, אבחון או מעקב של איש מקצוע, ואין בו הבטחה לתוצאה. מי שנמצא בטיפול יכול להתייעץ עם המטפל לפני ההצטרפות. מי שמחפש טיפול, או מידע על זכויות, יכול להתחיל באתר אגף השיקום במשרד הביטחון.
על תנאי הקבלה, העלות והמועדים כדאי לשאול ישירות את העמותה, דרך טופס ההצטרפות, בטלפון המשרד 058-6484030 או בדוא"ל office@bshvil.org. אלה שאלות שאפשר להכין מראש:
- האם המסע מתאים למצב שלי עכשיו, ומי יכול להצטרף?
- מה העלות, ומה היא כוללת?
- מתי יוצאת הקבוצה הבאה, בארץ או בחו"ל?
- איך משובצים לקבוצה, ואפשר להצטרף כצוות?
מי שנמצא עכשיו במצוקה חריפה לא צריך לחכות למסע: קו התמיכה הרגשית "נפש אחת" של אגף השיקום במשרד הביטחון, 8944*, זמין בכל יום ובכל שעה, וער"ן, 1201, עונה 24 שעות ביממה (נבדק ב-01/11/2026). בסכנת חיים מיידית מתקשרים למד"א, 101.
ומי שעדיין מתלבט? מסע שחרור מצה"ל לא חייב להתחיל בהחלטה גדולה. אפשר להתחיל בשאלה אחת לעמותה: מה פתוח עכשיו, ומה זה ידרוש ממך.

